ארגונים שונים המגזר ההייטק מייצרים סוגים שונים של מוצרים, ועובדים במתודות שונות של פיתוח מוצר. משום כך, הגדרת התפקיד של ה-DevOps, קרי הפונקציה בחברה אשר אחראית על ניהול תהליכי פיתוח, משתנה מאוד מחברה לחברה. עם זאת, מה שדומה ורווח מאוד בחברות הייטק רבות בישראל ובעולם, הוא שתהליכי פיתוח נעשים לרוב במה שמכונה מתודת Agile.
למי שלא מכיר, Agile היא שיטה לפיתוח תוכנה המבוססת על מספר עקרונות יסוד. עקרונות אלו הם למשל מתן סדר עדיפויות לתוצרת ללקוח ככל המוקדם; אספקה של תוכנה במספר מקטעים במקום דילוור של מוצר מוגמר; ארגון כוח האדם על בסיס אינדיבידואלים שאפתניים ובעלי מוטיבציה, ותן בהם אמון ועוד. העקרונות הללו פורסמו במניפסט משנת 2001 ששמו Manifesto For Agile Software Development (מניפסט לפיתוח תוכנה זריז). אפשר לראות כי במקור, המילה Agile (זריז) הייתה שם תואר, אך עם השנים הפכה לשם עצם, ולמעשה לעצם העניין: פיתוח לפי עקרונות ה-Agile הפך למעין דת בלתי רשמית של ההייטק, אשר יושמה בכל ארגון וארגון. בהתאם לדת, גם היא זכתה לפרשנויות שונות לאורך השנים, וליישום שונה של העקרונות. אולם קשה למצוא היום ארגון טכנולוגי בעולם שלא מיישם Agile, או שלא מיישם טכניקה אחרת שפותחה כתגובת נגד ל-Agile.
אולם Agile כוללת בתוכה מספר מתודות ביצוע מוכרות. אם צריך להכיר רק אחת מהם, אז כדאי שזו תהיה סקראם (Scrum).
הכירו את ה-Scrum
סקראם היא מתודת ה-Agile הנפוצה ביותר. למעשה היא כל כך נפוצה, עד שנוטים לבלבל בינה לבין Agile. במתודולוגיית סקראם מתכננים את הפרויקט למשימות רבות המיועדות לטווח קצר, וכן מתאימים את המשימות הללו לצרכי הפרויקט העולים תוך כדי העבודה. כל קבוצה (המכונה Scrum) ב-Agile כוללת בתוכה את כל האנשים הרלוונטיים (למשל מפתח QA, מנהל מוצר לפרויקט ועוד), וכולם עובדים בקבוצה, תוך שהם בתקשורת האחד עם השני. למשל, מתכננים משימות לשבוע או לשבועיים הקרובים (כל קטע כזה מכונה "ספרינט"), ואת התוצרים של אותו ספרינט מראים ללקוח או למנהל, ובהתאם לפידבק על הביצוע, מתכננים את המשימות בשבועיים שלאחר מכן.
שיטה זו מאפשרת מספר יתרונות: ראשית, ביצוע של פרויקט בהייטק הוא בדרך כלל משהו שעובדים עליו מספר אנשים במקביל, לעתים עשרות ומאות אנשים, אשר עמלים יחדיו לצורך יצירת מוצר מורכב. אם לא יפרקו את התהליך למשימות קטנות, יש סיכון שהתהליך יתארך ויאבד מיקוד שלא לצורך. שנית, חלוקת העבודה למקטעים וקבל פידבקים לאחר כל מקטע, מאפשרת לקבל כל הזמן פידבק מהלקוח או מזמין הפרויקט. באופן הזה, נמנע מצב שבו למשל עובדים על משהו כמה חודשים, ואז מגלים שהצוות עבד על משהו שהוא בכלל לא בכיוון, וסתם "נשרפו" שעות עבודה יקרות מפז לשווא.
מכל מקום, הסקראם כיום נפוצה מאוד בהייטק ואף בחברות וארגונים העובדים בהשראת התרבות הארגונית בהייטק. אולם מוטב לזכור שיישום עקרונות הסקראם בצורה דוגמטית יכול בסופו של דבר לפגוע בפיתוח, שהרי אין תחליף לניהול אנושי מוצלח.
