מלבד הידע המקצועי הנדרש כדי להיכנס לתחום ההייטק, נראה שכניסה לסקטור כרוכה במידה מסוימת גם בלמידה של שפה ותרבות ארגונית שלמה. אחד מאותם סמלים תרבותיים, המהווים חלק מתרבות העבודה בהייטק (בארץ ובחו"ל) היא מתודת העבודה המכונה אג'ייל (Agile), מונח שיש לו לעיתים פרשנות משתנה מחברה לחברה, אך טבוע עמוקות בכל לרוחבו של כל הסקטור. אז מה זה Agile? אחרי קריאת המאמר הזה, תבינו את המושג לעומק.
ההיסטוריה של ה-Agile
הקונספט של "שיטות ניהול מדעיות" החל ככל הנראה עם מדען גרמני בשם פרדריק טיילור במאה ה-19, שטען שהמציא נוסחה להגברת היעילות של עבודת תאגידים. טיילר אמנם זכה להכרה בזמנו, אך בדיעבד התברר שזייף את מספריו המחקריים, ובפועל שיטותיו מעולם לא הועילו ואף כנראה שגרמו לנזק. עם זאת, בכך הוא הניח את היסודות לניסיון והחתירה לייצור שיטות עבודה גלובליות, שיגבירו את יעילות העבודה בתאגידים. שיטות שכאלה צצו מדי עשור או שניים בארגונים גדולים, והוחלפו בכל פעם בשיטות החדשות יותר.
בדומה למתואר, בשנת 2001 פורסם מדריך קצרצר בן עמוד אחד שיועד לתפוצה בקרב מפתחי תוכנה בארצות הברית, ששמו Manifesto For Agile Software Development (מניפסט לפיתוח תוכנה במתודת אג'ייל). המדריך חובר על ידי 17 מתכנתים בכירים, וכלל שניים-עשר עקרונות ליישום של אג'ייל שנועדו ליישום בחברות של עמק הסיליקון. מאז המדריך ועקרונותיו התפשטו כאש בשדה קוצים, ובעיקר עברו המון שינויים, פיצולים (Forking) ופרשנויות שונות לגמרי. באמצע העשור הקודם כבר נערכו הסמכות רשמיות ב-Agile, כנסי Agile בינלאומיים, ואף אגודות Agile, חלקן מונות עשרות אלפי חברים. המתודולוגיה הפכה למעין "דת" בתרבות ההייטק, ואף זלגה במידה רבה מחוץ לו.
תעשו את זה מהר, תעשו את זה Agile
בפשטות, המילה Agile (באנגלית זריזות או מהירות) מתארת גישת עבודה רווחת בהייטק, אשר לה יישומים שונים בהקשרים שונים. חסידי ה-Agile סבורים שקשה להגדיר את המוצר הסופי בשלב התכנון, ולכן כדי לייצר אותו בצורה יעילה, צריך לייצר אותו בשיטות פיתוח ייעודיות תוך היצמדות לעקרונות מסוימים, תוך ששומרים על גמישות תכנונית וביצועית. עקרונות אלו למשל הן עבודה יום-יומית של הצוות ביחד על הפרויקט, מדידת התקדמות לפי קוד ולא לפי ניירת ועוד.
את "מהפכת ה-Agile" אפשר להסביר באופן הבא: בעבר פרויקטים תוכננו לביצוע במודל של מפל מים. לפי שיטת המפל, כל שלב בפרויקט נעשה בצורה ליניארית: רק לאחר שמסיימים שלב אחד, אפשר להתקדם הלאה לשלב השני. למשל, קודם משקיעים המון מאמץ בבירור של צרכי הלקוח; לאחר שמסיימים זאת, עוברים לרכז מאמצים בשלב התכנון; לאחר שמסיימים את התכנון, מתקדמים לעיצוב, לאחר מכן לתכנות וכן הלאה.
לעומת זאת, לעשות Agile זה לעבוד מתוך הנחה שיש כמה מחזורי תכנון ופיתוח, כאשר בכל מחזור מפתחים רק חלק מהמוצר; בכל שלב מגדירים יעדי ביניים. אפשר להדגים זאת תיאורטית באופן הבא: נחשוב על משימה של פיתוח מוצר כגון פיתוח דגם חדש של סמאטרפון; מה לדעתכם עובד טוב יותר? לקבל משימה בסגנון "תבנו לי סמארטפון חדשני", או לקבל המון משימות מקוטעות לאורך זמן: משימה המוקדשת לעיצוב המקלדת, משימה למעבר בין מקלדות, משימה של עיצוב כפתורים, משימה של עיצוב תפריטים ועוד. אם מתכננים סמארטפון בסגנון מפל מים, אז רק לאחר שהסמארטפון גמור מראים אותו ללקוח, ואז יש סכנה שעקב קצרים בתקשורת, הלקוח לא קיבל את המוצר שרצה, ואז צריך לחזור אחורה ולתכנן המון דברים מההתחלה. מעבר לכך, היות ופיתוח המוצר לוקח המון זמן, הצרכים עלולים להשתנות במהלך הפיתוח, טכנולוגיות משתפרות, מוחלפות ועוד. כמו כן, ה-Agile מאפשר לזהות בעיות בצורך או באפיון בשלבים מוקדמים, מבלי שנבנו עליהן תילי תילים של תכנוני-המשך: ב-Agile לא מתקדמים לשלב הבא, אלא לאחר שנעשה וידוא הרמטי שמה שעשינו עד כה מתאים לצרכי הלקוח.
מה זה Agile בפועל
ל-Agile יש כמה מתודות נפוצות. אחת מהן למשל היא סקראם (Scrum): מודל עבודה של חלוקה למקטעים בני שבועיים כל אחד. המודל הזה כל כך נפוץ, בפרט בישראל, עד שבישראל לרוב מחליפים ללא משים בין המושגים Agile ו-Scrum. רוב הסיכויים שאם תבקשו מעובד הייטק ישראלי לתאר לכם מה זה Agile, הוא יתאר סקראם.
מתודה נפוצה נוספת ל-Agile היא אקסטרים פרוגרמינג (או XP). יישום של XP נעשה על ידי שימוש בטכניקות תכנות מסוימות, מונעת על ידי ביצוע מתמיד של בדיקות-תוכנה, והגדרת יעדי תכנות. אפשר לומר שההבדל בין XP לבין סקראם הוא שמתודת סקראם עוסקת בניהול העבודה, ואילו XP מתמקדת בקוד ובבדיקות שלו. כמו כן, XP נעשית לרוב לטווח קצר יותר ולא במחזוריות מתמשכת.
לאור הפיצול שתואר לעיל, למושגים הללו יהיו משמעויות שונות במקומות שונים. עם זאת, ה-Agile היא חלק ממיומנויות העבודה הרווחות היום, בין אם בהייטק ובין אם מחוצה לו. אלו מכם שרוצים להשתלב בתעשייה, חייבים לדעת לעבוד ולתכנן בהתאם למתודה.
