בארגונים המפתחים תוכנות ויישומים בצורה מקצועית ומערכתית, נעזרים במגוון אנשי מקצוע שונים, כאשר כל אחד מהם אחראי על חלק מסוים בתהליך. אחד מן ההיבטים החשובים בתהליך של פיתוח תוכנה, הוא התהליך של בקרת איכות, מה שמכונה ברבים QA (ראשי תיבות של Quality Assurance). אנשי ה-QA מבצעים סוגים שונים של בדיקות, כאשר בפועל מטרתן היא לוודא שהתוכנה עובדת "כמו שצריך" ועושה את מה שהיא אמורה לעשות. אחת מהבדיקות הללו אשר מבוצעת על ידי אנשי ה-QA, מכונה "בדיקת שפיות". מהי באמת בדיקת שפיות? על כך במאמרנו כאן.
מתי נבצע בדיקת שפיות?
התהליך של פיתוח תוכנה מאפס הוא לא פעם תהליך ארוך, לעתים גם כמה שנים. בסופו של דבר, אחרי כל התכנון, כל המאמץ וכל ההשקעה, משחררים משהו לציבור בדמות תוכנה או אפליקציה. עם זאת, העובדה שעבדו על מוצר מסוים שנים, לא אומרת שהוא סופי ומושלם: תוכנות שנעשה בהן שימוש בפועל לעולם אינן "עומדות במקום"; צריך לבצע בהן על הדרך כל מיני התאמות, שיפורים, תיקונים וכדומה. המפתחים בארגון כל הזמן מקבלים פידבק ממשתמשים על הדרך שבה פועלת התוכנה, ובהתאם לכך עושים כל מיני התאמות בהתאם על ידי עדכונים. לפעמים מדובר בעדכונים דרמטיים יותר, ולפעמים תיקונים של באגים קטנים, שיאפשרו תפקוד טוב יותר של המערכת. אחרי התיקונים הקטנים הללו, עושים בדיקה שהכל עובד אחרי שנעשה שינוי בקוד. לבדיקה הזאת מתייחסים בשם בדיקת שפיות.
כדי להבין מה זה בדיוק בדיקת שפיות, חשבו על זה כך: תוכנה (גם אתרים ואפליקציות מתאימים במקרה הזה) דומה קצת למכונית, במובן הזה שהיא מורכבת מהמון חלקים פנימיים; במכונית ישנן המון מערכות, וכולן צריכות לעבוד בתפקוד מיטבי על מנת שהרכב יגיע ליעדו. עכשיו נניח שהתקלקל חלק מסוים במכונית, כמו הרדיאטור. לוקחים את המכונית למוסך כדי לתקן את הרדיאטור, או שמוציאים אותו ושמים חדש במידת הצורך. לאחר מכן, מדליקים את המכונית ורואים שהיא לא מתחממת. עם זאת, לפעמים ברגע שמוציאים ומשנים חלק אחד במכונית, עושים איזה טעות ונוגעים במשהו בלי לשים לב. פעמים רבות קשה לצפות כיצד התיקון משפיע על תפקודה של המכונית כולה. לכן פעמים רבות לאחר שהולכים למוסך, המכונאי במקום עושה בדרך כלל סיבוב קצר עם האוטו, כדי לראות שהכל עובד כמו שצריך.
בדיקת שפיות היא במובן מסוים כמו הסיבוב הזה עם האוטו: בדיקה של התיקון שנעשה בתוכנה, בצירוף בדיקה קטנה של המרכיבים שיכולים להיות מושפעים מהתיקון הזה. בסופו של דבר, בכל פיתוח קטן שעושים בקוד של התוכנה, יש סיכוי שמשהו במערכת "נשבר" באופן בלתי צפוי. קשה לעלות על זה תוך כדי העבודה, היות ובקוד יש אינסוף משתנים ודרכים בהן הדברים יכולים להשתבש. משום כך, עושים בדיקה קטנה ומינימלית כדי לוודא שהמערכת עובדת בצורה תקינה סביב הקוד שתוקן על ידי צוות התכנות.
החשיבות של ביצוע בדיקת שפיות
אם הבדיקה נעשית כמו שצריך (למרות שכאמור מדובר בבדיקה קטנה וחסכונית), וכל הפונקציות העיקריות בתוכנה עובדות כראוי, אפשר לחסוך כך ביצוע של בדיקות מקיפות יותר, שעולות המון זמן וכסף לארגון. מכאן גם קיבלה בדיקת שפיות את שמה: היא מבוצעת כדי לבדוק רציונליות, אם או תרצו, שהכל עובד "נורמלי" או "שפוי".
יש לציין כי בדיקת שפיות היא במובן מסוים מקרה פרטי של "בדיקת עשן" (Smoke Testing): בדיקת עשן גם היא בדיקה של התפקוד התקין של הפונקציות המרכזיות בתוכנה, אלא שהיא נעשית לאחר שלב ה-Build. הכוונה בבילד היא יצירה של קוד חדש: בדיקת עשן היא בדיקה שנעשית לאחר התוספת של הקוד הזה, ומטרתה לראות "שיש דופק", כלומר שבאופן בסיסי נראה שהקוד עובד. אם נחזור לאנלוגיה שלנו, בדיקות עשן הן כמו "בדיקות הנעה" שעושים לדגם חדש של מכונית, לפני שמתחילים לשווק אותו ללקוח. בדיקת שפיות לעומת זאת, נעשית על ידי אנשי ה-QA לאחר תיקוני באג קטנים, כשהתוכנה עצמה כבר רצה ונעשה בה שימוש על ידי משתמשים מבחוץ.
